פלטות עץ תעשייתיות – הבנת המהות

מאמר זה יעשה סדר בשאלות נפוצות כמו: האם שווה להשקיע בעץ מלא? מה ההבדל בין סנדוויץ' אדום לסנדוויץ' רגיל ועוד.

המידע הזה יכול לעזור רבות בתכנון נכון של מטבחים או ריהוט, נבין את מידות הסטנדרט ואת ההיגיון שבהם, וכך נוכל להתאים את התכניות שלנו לאפשרויות הריאליות, בלי לייקר את הפרוייקט ובלי להסתבך.

נתחיל מחלוקה בסיסית בין פלטות תעשייתיות מעובדות, לבין עץ מלא. פלטות תעשייתיות זה כל הסוגים של לבידים (סנדוויץ') למיניהם, MDF, CDF, סיבית, OSB, מזוניט, עץ רב שכבתי, ועוד. עץ מלא זה פשוט עץ טבעי כמו שהוא גדל, פרוסות של גזעי עצים חתוכות ומיובשות.

מידות של פלטות תעשייתיות:

פלטות תעשייתיות לרוב באות בגודל של 122*244 ס"מ, כך מגיעים כמעט כל סוגי הפלטות של הסנדוויץ', ורוב הסוגים של הMDF. למה זה הסטנדרט? כי רוב הארונות הם בעומקים של 30 (ארונות מטבח עליונים, ספריות), 40 (מזנונים, כוורות), או 60 ס"מ (ארונות מטבח תחתונים, ארונות בגדים ואחסון), והגבהים הסטנדרטיים הם 60, 80, ו240. וכך הפלטה שהיא 120 מתחלקת ל2, ל3 או ל4 חלקים שווים, ללא הרבה פחת. אם כך למה 122 ולא 120? משאירים קצת רזרבה לעובי החיתוך ולניקוי הפלטה לקבלת חתיכות נקיות משברים.

עוביים של פלטות:

לגופים של ארונות ומטבחים לרוב משתמשים בעובי שבין 16 ל18 מ"מ, לגב הארונות משתמשים בעובי שבין 3 ל12 מ"מ, ולחזית משתמשים לרוב בעובי 17, 19, או 23 מ"מ. לאחרונה נכנס טרנד של חזיתות דקות במיוחד.

הסבר קצר על כמה סוגי פלטות נפוצות והשימושים בהם:

• לביד – סנדוויץ'. אלו פלטות תעשייתיות המיוצרות מקילוף שכבות של עץ שמודבקים אחת לשניה בצורת שתי וערב: בראשונה הסיבים לאורך, בשניה לרוחב, וכן הלאה. תמיד יהיה מספר שכבות אי זוגי למניעת עיוות. ישנם 3 זנים נפוצים בישראל:
  • o         טווין – מורכב בעיקר מעץ צפצפה – פופלר, משקל בינוני, מחיר נמוך, עמידות בינונית לעיוות, עמידות חלשה לשבר וללחות.
  • אוקומה  – נקרא גם סנדוויץ' אדום. משקל נמוך, מחיר בינוני, עמידות חלשה לעיוות, עמיד יחסית לשבר וללחות, ועל כן מומלץ לשימוש כגוף ארונות מטבח. ישנם הבדלים גדולים באיכות בין היצרנים השונים.
  • ליבנה (בירץ') – לרוב מיוצר ברוסיה או צפון אירופה, העמיד ביותר מכולם מכל הבחינות, כבד. אצלנו בהחרשיה משתמשים בעיקר בלביד זה לגוף ארונות המטבח. אנחנו מקפידים גם להשתמש בפלטות סנדוויץ' ליבנה שהדבק בין השכבות יהיה רק דבק פוליאורטני שעמיד בלחות.
• סיבית – שבבית. לרוב זה החומר הזול ביותר, עשוי לרוב מגריסת ענפים של עצי מחט למיניהם, עמידות נמוכה ללחות ולשבר. יש חברות מסוימות כמו אגר האוסטרית למשל, שמייצרות פלטות סיבית משילובים בין עצי מחט לבין עץ בוק, ובכך מקבלים פלטה חזקה משמעותית. יש להם מוצר נוסף שנקרא סיבית ירוקה, שהוא עמיד הרבה יותר גם לשבר וגם בלחות בהשוואה לסיבית הנפוצה.
• MDF – מיוצר מטחינה דקה של עצים שונים, עמיד מאד לעיוותים, מומלץ לייצור דלתות לרהיטים, בהשוואה ללבידים שעקב הסיבים הטבעיים שלהם, רגישים יותר לעיוותים. יש שני סוגים של MDF  נפוצים: רגיל – שרגיש מאד ללחות, וירוק – שעמיד יותר בלחות, אבל גם הוא לא עמיד במים ממש. יש עוד מספר סוגים של MDF, ביניהם וורוד שהוא חסין אש, CDF  – שזה בעצם כמו MDF רק הרבה יותר צפוף ועמיד, ומשמש לחיפוי משטחים רטובים, ולחזיתות דקות.

בדרך כלל הפלטות התעשייתות מחופות בחומר כלשהו. למשל פורמייקה, מלמין, פולימר, פורניר ועוד. במאמר הזה (________) נדבר על החיפויים הנפוצים.

תוכלו לקרוא גם את הפרק הזה (——–) שמדבר על זני עץ מלא השימושיים בתעשייה, מבחינה ויזואלית וטכנית.