כשבאים לעצב משרדי הייטק, הדבר הראשון שנשאל הוא עבור מי העיצוב? האם הוא פנימי – כלומר מי שאמור ליהנות ממנו זה עובדי החברה? או חיצוני – כלומר כלפי לקוחות או משקיעים פוטנציאליים.
בחברות רבות נקבל תשובה ש'גם וגם'. כלומר ביום יום זה צריך להתאים לעובדים, אבל פה ושם יבואו לקוחות גדולים או משקיעים, וחשוב שהריהוט יהיה ייצוגי גם כלפיהם, ואז אפשר לחלק את החללים לשניים: משרדי ההנהלה, הלובי והקפיטריה – שהם יהיו יותר יצוגיים, וחללי העבודה והמשרדים הקטנים יעוצבו כלפי העובדים.
אם העיצוב מופנה כלפי פנים – לעובדי החברה, נשאל את נציג החברה האם הוא אמור לפתח אוירה של יצירתיות, או פרקטיקה של שגרת עבודה? וזה תלוי מאד באופי החברה. למשל מעצבי UXUI ירצו לפעמים עיצוב סטרילי, ומהנדסי תוכנה ירצו לפעמים עיצוב דווקא צבעוני וחי כמה שיותר.
שאלה נוספת היא אלו ערכים החברה רוצה לשדר לעובדיה? האם המסר הוא אסטטיקה? יצירתיות? ביטחון? ותלוי באמת בשאלות עומק כמו פלח האוכלוסייה של העובדים, וכמובן אופי העבודה. הרבה פעמים תהיה דרישה לשתול מסרים מתאימים באמצעות ציטוטים גדולים, או אלמנטים אחרים בולטים, למשל: לייצוג מסורת אפשר להציב יצירות בסגנון עתיק, ואם רוצים לתת תחושה של שירותיות ומסירות (למשל במחלקת שירות לקוחות) אפשר לתלות תמונות אהבה אקספרסיוניסטיות, ובמחלקת מכירות רצוי ליצור תחושה של חפ"ק, עם לוחות שעם להדבקת פתקיות, לוחות מחיקים, ומסכים גדולים.
גורם נוסף הוא גודל החברה. אם זו חברת סטארט אפ קטנה, במילא לרוב יהיה בה גיבוש מסוים, ולא יהיה צורך לעשות את הכל ברוח המותג או בצבעי המותג, אבל אם החברה גדולה יותר, העובדים נוטים להרגיש אנונימיות וניכור, ואז נעשה שימוש בשפה העיצובית של המותג כדי שהעובדים ירגישו חלק מדבר גדול.
אם העיצוב מופנה כלפי חוץ – נשאל מה המסר שהחברה משדרת: אם זו חברה בתחום אבטחת מידע לרוב היא תייצג ביטחון ואז נשתמש בצבעי כחול, בחללים קטנים ותחומים, ואם זו חברה בתחום קריאייטיבי לעיתים נשתמש בגווני צהוב ובחללים עמוסים יותר.
חווית משתמשים אגרונומית
מלבד החויה הויזואלית של העיצוב, כיום מבינים בחברות הגדולות שכדי לשמר את העובדים בפוקוס לאורך כל היום, חשוב לדאוג לבריאותם, ולכן יותר ויותר פונים לכיוון של מערכות ישיבה אגרונומיות. שתהיה לעובד אופציה לשבת על כסא משרדי, ספה, פוף, כסא גבוה על הבר, וכל זה עם מוזיקה או בפינה שקטה, ותוך כדי זה להמשיך לעבוד.
חשוב לייצר לעובדים פינות שיתנו תחושה ביתית: אור צהוב, טקסטיל בגוונים ומרקמים חמים, עץ, ועוד. מאידך חשוב גם שיהיו פינות יותר קרות שמשדרות ניכור, למשל בחברה שבה יש דגש על ייצוגיות כלפי חוץ, לא היינו רוצים שעובדים יתנהגו בלובי כמו בבית שלהם, רצוי לפעמים לעצב בצורה שתשמור על דיסטנס, למשל שימוש בצבע לבן נקי עם תאורה לבנה, על ריצפת בטון.
במשרדי ההנהלה רצוי הן כלפי העובדים והן כלפי הלקוחות או המשקיעים לייצר אוירה של יוקרה, אפשר להשתמש בעץ מהגוני, או לחילופין בגווני שחור וזהב, פסי תאורה שקועה, או אפשרויות נוספות כדי ליצור תחושת יוקרה וחותם של זהב.
באופן כללי כדאי שעל אף העיצוב השונה של פינות שונות, שיהיה קו אחיד שחוזר על עצמו, זה יכול להיות למשל ריצוף זהה בכל המתחם, או גופי תאורה מסויימים שיופיעו בכל הפינות, או שימוש בעץ מסוים דומיננטי למשל עץ אגוז.
לעיתים על ידי עיצוב נכון העובדים ירגישו שמקום העבודה הוא ביתם השני, או שיחושו חלק ממשהו גדול, ועל ידי זה אפשר גם לחסוך במשכורות, וגם לגרום לעובדים שהחברה תהיה באגו שלהם וירצו לעבוד לטובת החברה.